האם סריקת POCUS של בית החזה יכולה להחליף אוסקולטציה?
- 28 באוק׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 29 באוק׳
אוסקולטציה לבית החזה כחלק מהבדיקה הפיזיקלית המלאה חשובה כדי לאתר פתולוגיות הקשורות במערכת הנשימה ובמערכת הקרדיוווסקולרית. כאשר אנו מבצעים אוסקולטציה, ניתן לאתר איוושה אשר מעלה את החשד למחלה לבבית נרכשת או מולדת בכלבים. בחתולים איוושה אינה בהכרח תורמת להבנה האם מקור האיוושה במחלה לבבית או כי מדובר בזרימת דם (1). בזמן אבחון האיוושה, נוכל לדרג את חומרתה ובכך לנסות לאפיין את הגורם לאיוושה (לפי מיקום) וחומרת המחלה. כמובן שדרגת חומרת האיוושה לא תואמת בהכרח את חומרת המחלה הלבבית-לדוגמא בכלבים עם DCM יכולה להיות מחלה לבבית קשה ללא איוושה כלל או איוושה חלשה ובחתולים VSD משמעותי קלינית יכול להתבטא באיוושה חלשה או ללא איוושה כלל. היכולת לדרג את חומרת האיוושה בעזרת שמיעה היא יתרון חשוב של השימוש בסטטוסקופ לעומת סריקת אולטרסאונד של הלב. כאשר אנו מבצעים אוסקולטציה לריאות, יתכן ונשמע קולות נשימה אבנורמליים המאפיינים מחלה ברונכיאלית ואלוואולרית אך יתכן ולא נצליח לשמוע קולות ריאה ברורים עקב הימצאות נוזל או אוויר המפריד בין הריאה לשטח פני העור או למשל עקב הרניה סרעפתית בה איברי הבטן מאכלסים את חלל בית החזה.
בעזרת סריקת ה-POCUS נוכל לדעת בשניות בודדות מה הגורם לאבנורמליות בבית החזה - קל לאתר ולדגום נוזל פלאורלי, למצוא נודולי על הריאה או לאתר איברי בטן בחלל בית החזה. פנאומוטורקס לא ניתן לאבחן באופן חד-משמעי על ידי אוסקולטציה או בעזרת סריקת אולטרסאונד. בעזרת סריקת ה-POCUS נוכל בשניות בודדות לדעת אם בעל החיים סובל ממחלה לבבית משמעותית או שמדורי הלב תקינים ובכך לקבוע בבטחון האם יש צורך בטיפול שמטרתו אינו תמיכה לבבית ומשתנים.

לדעתי סריקת POCUS של בית החזה צריכה להיות חלק מהבדיקה הפיזיקלית בבעלי חיים עם סימנים נשימתיים או קרדיו-וסקולרים. אני מאמין שעם הנסיון עם מכשיר האולטרסאונד, סביר מאד שתסמכו יותר על מה שאתם רואים בבית החזה יותר מאשר מה שאתם שומעים בעזרת אוסקולטציה. כמובן שצילומי רנטגן יכולים לעזור במציאת גורמים פתולוגיים בשדה הריאתי, למדידת גודל הלב (VHS), אבחון טראומות ואבחון פנאומוטורקס.
בסריקת CT אנו משתמשים לעיתים כאשר יש חשד לנוזל פלאורלי שמקורו אינו במחלה לבבית, טראומה, סיבוב אונות ריאה, גידולי ושט ומדיאסטינום ועוד. מניסיוני, ניתן לאשר ולאבחן פתולוגיות רבות בעזרת שימוש באולטרסאונד לפני ביצוע סריקת CT ואני בהחלט ממליץ כי תבוצע סריקת אולטרסאונד לפני בדיקת CT.
כמו במקרים רבים, השילוב של סוגי הבדיקות השונים יתן את המידע הרב ביותר. ביצוע אוסקולטציה, סריקת אולטרסאונד וצילום רנטגן הן בדיקות הקיימות בכל מרפאה ויש לנצלן על מנת להגיע לאבחון מהיר. הסדר הנכון של הבדיקות לדעתי הוא אוסקולטציה, סריקת POCUS ואז אם אין אבחון, צילום רנטגן. אם ניקח לדוגמא כלב בדיספניאה וטכיפניאה, נוכל בעזרת אוסקולטציה וסריקת בית חזה הכוללת מדידת יחס עליה/אאורטה להחליט במהירות אם יש צורך לטפל בכשל לב. כך נוכל לחסוך את צילום הרנטגן ולמזער סיכון של הפציינט. אם ניקח דוגמא נוספת, למשל חתול משתעל בגלל מחלה ריאתית, נוכל בעזרת אוסקולטציה לזהות מיידית כי הגורם לשיעול ריאתי ואילו סריקת ה-POCUS תאשר כי לא מדובר במחלה לבבית ואין נוזל פלאורלי. רק בעזרת צילום נוכל לראות את הדפוס הריאתי המתאים לשינויים ברונכיאליים כרוניים.
למרות הכל, כנראה שעדיף להשאיר סטטוסקופ בכל חדר בדיקה, בינתיים...
מקור
Dynamic Right Ventricular Outflow Obstruction: A New Cause of Systolic Murmurs in Cats. Mark Rishniw and William P. Thomas. J Vet Inter Med. 2002;16:547–552.

תגובות